חוחובה הוא שיח בעל עלים בצבע כחול-ירוק עטויים קרום עבה, הגדל בר באזורים מדבריים למחצה בצפון מקסיקו ובדרום אריזונה וקליפורניה ומבוית בדרום אמריקה ובישראל.
שמן החוחובה מופק בכבישה קרה מזרעי השיח המניבים כמות השווה לכמחצית ממשקלם, צבעו זהוב ויש לו ריח אופייני קל. למרות שהוא מכונה שמן, זוהי למעשה שעווה נוזלית אשר שונה בהרכבה משמנים צמחיים אחרים ובזכות הרכב זה היא עמידה מאד בפני חמצון גם כאשר שומרים אותה בתנאים גרועים יחסית.
האינדיאנים נהגו לאכול את זרעי החוחובה העשירים בחלבונים ולהשתמש בשמן החוחובה למטרות רפואיות שונות, אך מעלתו העיקרית היא טיפוח העור. שמן החוחובה משמש בתעשיית הקוסמטיקה, בין היתר כמרכיב בתחליף צמחי לשעוות הספרמצטי אשר הופקה בעבר מלויתן הזרע, אשר הפך לזן בסכנת הכחדה והציד שלו נאסר. ניתן למצוא את שמן החוחובה באינספור תכשירים קוסמטיים, במיוחד בתכשירי הזנה.
שמן החוחובה דומה בתכונותיו לחלב (סבום). בזכות כך הוא תורם לריכוך והחלקה של העור ולכן הוא מומלץ מאד לשימוש בטיפולים בעור יבש ובעור מבוגר בעל ריבוי קמטים. בד"כ נוהגים להשתמש בשמן החוחובה בשילוב עם שמנים נשאים אחרים. טעות נפוצה היא לייחס לשמן החוחובה יכולת הגנה מפני קרינת שמש. עובדה זו פשוט אינה נכונה.
אנו משווקים שני סוגים של שמן חוחובה:
מקורות:
https://he.wikipedia.org/wiki
מק"ט: SimChinORG
שם אנגלי: Jojoba
שם בוטני: Simmondsia chinensis
שיטת הפקה: כבישה קרה