שמני הדרים נטולי פורוקומרינים
פורוקורמרינים (מוכרים גם בשם פורנוקומרינים, באנגלית Furanocoumarins או Furocoumarins) הם רעלנים טבעיים המצויים בסוגים שונים של צמחים ממשפחת הסוככיים, המורכבים והפיגמיים (משפחה אליה שייכים פירות ההדר). שמנים אתריים המופקים מקליפות של פירות הדר מסוימים, מכילים פורוקומרינים. הפורוקומרינים הם חומרים פוטוטוקסיים, זאת אומרת שרעילותם באה לידי ביטוי כאשר עור הגוף בא במגע עם חומר צמחי המכיל פורוקומרינים ונחשף לקרינה אולטרה סגולה (אור השמש בד”כ). הביטוי הישיר של ההרעלה נקרא פיטופוטודרמטיטיס, מצב דלקתי חריף של העור, המאופיין בגירוי, אדמומיות ואף שלפוחיות. מצב זה יכול להתרחש לדוגמא, כשסוחטים לימונים תחת שמש יוקדת. ברגפטן (Bergapten), ברגמוטין (Bergamottin) ופסוראלן (Psoralen) הם פורוקומרינים הנפוצים בשמנים המופקים מקליפות פרי הדר. שמני ברגמוט, לימון, ליים (מהפקה בסחיטה) ותפוז מר, מכילים כולם פורוקומרינים וידועים כפוטוטוקסיים. באשכולית, הפורוקומרינים קיימים גם בשמן האתרי וגם במיץ.
תכולה מקסימלית מותרת של פורוקומרינים בתמרוק המיועד למריחה על פני עור שצפוי להחשף לאור השמש, עפ”י הדירקטיבה האירופאית, היא 1ppm. הגבלות אלו אינן חלות על מוצרים נשטפים (סבון, שמפו וכו’). שמן הברגמוט, לדוגמא, מכיל לפחות 1,800ppm של ברגפטן. שמן לימון מכיל לפחות 1,600ppm של ברגמוטין, שקיים גם בשמן אשכולית בריכוז של עד 1,100ppm. משמעות נתונים אלו היא שהמינון המותר של שמנים אתריים אלו במוצר המוגמר, הוא נמוך. הפתרון הוא שימוש בשמנים נטולי פורוקומרינים (Furocoumarin free, או בקיצור FCF). אנו מציעים כיום מגוון שמנים אתריים מקליפות פרי הדר, נטולי פורוקומרינים:

מקורות:
http://www.herbology.org.il
https://en.wikipedia.org/wiki/Furanocoumarin
https://en.wikipedia.org/wiki/Phytophotodermatitis
https://en.wikipedia.org/wiki/Bergapten
Robert Tisserand & Rodney Young, Essential Oil Safety