שמן אתרי טיפוסי הוא למעשה תערובת של מאות תרכובות כימיות נדיפות. בדרך כלל קיימת תרכובת עיקרית אחת או שתיים אשר מהווה את המרכיב הדומיננטי בשמן ולה יש את התרומה העיקרית לעיצוב תכנותיו מבחינה טיפולית. בנוסף, ישנן מאות תרכובות נוספות אשר מרביתן קיימות ברמה הקטנה מאחוז אחד. לחלק מתרכובות אלו עשויות להיות השפעות בלתי רצויות כגון גירוי של העור או פוטוטוקסיות.

בדפי המידע של כל שמן אתרי באתר זה, ישנה התייחסות למרכיבים העשויים להיות בעיתיים מההיבט של בטיחות השימוש באותו השמן ואלו מפורטים להלן לפי סדר הא"ב:

זהו שמם הנפוץ של שני איזומרים של אלדהיד טרפן נפוץ, גרניאל (ציטרל a) ונרל (ציטרל b).
ציטרל ממקור טבעי הוא תערובת של שני איזומרים אלו. ציטרל עלול לגרום לתגובת רגישות או לגירוי של העור ולכן שמנים אתריים המכילים ריכוזים גבוהים של ציטרל (דוגמת הדס לימוני, למונגרס, ליטסאה קובבה ומליסה), בד"כ אינם מומלצים לשימוש בלקוחות בעלי עור רגיש או תינוקות ופעוטות.

זהו קטון המצוי במספר די גדול של שמנים אתריים, דוגמת סוגים מסוימים של קמפור (השמן והמרכיב נושאים את אותו שם) ורוזמרין מטיפוס קמפור. בשימוש חיצוני הקמפור אינו מהווה בד"כ בעיה מההיבט של בטיחות השימוש, אך בליעת כמות גדולה של קמפור עשויה לגרום לבחילות, הקאות, ורטיגו, בלבלול, הזיות, תרדמת ואף להיות קטלנית. שמנים אתריים המכילים אחוז גבוה של קמפור אינם מומלצים לשימוש לסובלים מאפילפסיה, חום גוף גבוה, תינוקות ופעוטות.