אבסולוטים ורזינואידים (Resinoids) מופקים באמצעות ממסים. הם אינם מסווגים כשמנים אתריים וזאת מכיוון שהם מכילים מעבר לשמן האתרי, גם מולקולות נוספות המסיסות בסולבנט בו נעשה שימוש. הרזינואידים מופקים משרפים ע"י מסמוסם בסולבנט, ללא שימוש באלכוהול, בעוד האבסולוטים מופקים מחומר צמחי (פרחים בדרך-כלל, דוגמת יסמין וורדים) גם כן ע"י סולבנט, אך לאחר מכן הם עוברים שלב נוסף הכולל ערבוב עם אלכוהול.
בצמחים מסוימים, השיטה היחידה בה ניתן להפיק את השמן היא ע"י מיצוי בסולבנטים.
התהליך מתחיל בהכנסה של החומר הצמחי למיכל המכיל ממס מתאים וחימום התערובת. השמן האתרי, יחד עם השעוות הטבעיות ומרכיבים נוספים הקיימים בצמח, מתמוססים בתוך הממס.
מסננים את שאריות הצמחים, מנדפים את הסולבנט ומתקבלת עיסה כהה וסמיכה הנקראת “Concrete” (או Resinoid כאשר מדובר בשרף, ובמקרה זה זהו סוף התהליך). את ה-Concrete מערבבים באלכוהול ומקררים.
השמן האתרי מתמוסס בתוך האלכוהול, בעוד השעוות אינן מתמוססות ונותרות כמשקע.
מסננים את המשקע, מנדפים את האלכוהול ונותר האבסולוט. האבסולוטים הם לרוב יקרים מאד, זאת מכיוון שהם מופקים מחומר צמחי (דוגמת פרחי יסמין) המכיל כמות מזערית של שמן אתרי.
חומרים בלתי ניתנים לסיבון
השמן הצמחי מורכב מחומצות שומן. בתהליך הייצור של הסבון הקלאסי מערבבים את השמן עם תמיסה של בסיס חזק (בסיס הנתרן לסבון מוצק או בסיס האשלגן
לסבון נוזלי) והחומר הנוצר בעקבות תגובת הסתירה בין חומצות השומן לבין הבסיס הוא הסבון. תגובה זו נקראת סִיבון (Saponification).
בשמנים הצמחיים ישנה כמות קטנה של חומרים אשר אינם ניתנים לסיבון הנקראים 'חומרים בלתי ניתנים לסיבון'. בין אלו ישנם חומרים פעילים כגון
טוקופרולים, קרוטנואידים וסטרולים. לחומרים אלו השפעה מיטיבה רבת ערך על מרקם העור.
חומרים פוטוטוקסיים
ישנם חומרים אשר מריחתם על העור ולאחריה חשיפה לשמש, גורמים לתגובה פוטו-טוקסית (פוטו=אור, טוקסיק=רעיל). החומרים הפוטו-טוקסיים הנפוצים
ביותר הם קבוצה הנקראת פורנוקומרינים (Furanocoumarins) המולקולות של החומרים האלו סופגות את הפוטונים של הקרינה האולטרא סגולה,
אוגרות אותם לזמן מה ואז משחררות את האנרגיה בהתפרצות לתוך העור והתוצאה היא שיזוף מהיר וכתמי היפר פיגמנטציה על פני העור.
טיפוס כימי
לעתים, אותו סוג של צמח מניב שמן אתרי בעל הרכב כימי שונה, כאשר הוא גדל בתנאים שונים (קרקע, אקלים וכו,).
שמן קורנית (Thymus vulgaris) לדוגמא, קיים במגוון טיפוסים כימיים. שמן קורנית המכיל אחוז גבוה של לינלול
(Linalool) נקרא שמן קורנית מטיפוס לינלול. שמן קורנית המכיל אחוז גבוה של תימול (Thymol) נקרא שמן קורנית מטיפוס תימול. בין השמנים הנוספים
המאופיינים במגוון טיפוסים כימיים: אכילאה, בזיליקום (ריחן), רוזמרין, אורגנו, קמפור ושומר.